טַיִּיר

טַיִּירor טְיָיר m. (preced.) divination from birds, augury. Pesik. Par. p. 33b> שהיו יודעים במזל וערומים בט׳ they understood astrology and were shrewd in augury; (Pesik. R. s. 14, v. אַסְטְרוֹלוֹגְיָא); Tanḥ. Ḥuck. 6; ed. Bub. 11; Koh. R. to VII, 23 קוסמין בעופות ובקיאין בט׳ divined from birds and were experts in divination.Pl. טְיָירִין (טְיָארִין, טִיאוּרִין); חכמת הט׳ the art of divination. Ib. to X, 20 (ref. to עוף ib.) זה הוא העורב בח׳ ט׳ Ar. (ed. חכמת טיאריו, read בח׳ … ין) that means, the raven (carries the sound) through the art of divination; Midr. Till. to Ps. 7, beg. וח׳ טיארין; Yalk. Koh. 979 העורב ח׳ טיאורין … (read בח׳); Lev. R. s. 32 וח׳ טייארין.